אודות

דווקא היום, יותר מתמיד, בתקופה זו של ריחוק חברתי ובידוד נפשי, שנכפה עלינו, כולנו מבקשים אהבה. אנחנו כמהים לחיבור רגשי עמוק עם אדם אחר, שותף לחיים. אדם שבחברתו ובחברתה נרגיש רגועים, נינוחים ובטוחים, כזה שנוכל תמיד לסמוך עליו שיהיה שם בשבילנו, לא משנה מה נעשה. אדם שיראה אותנו, שישמע אותנו, שיכיר אותנו באמת ויעריך אותנו. רוצים להיות נאהבים ולאהוב.
המציאות מלמדת שהבקשה הזו כלל וכלל לא פשוטה ושלמרות הכמיהה שלנו להיקשרות, קשה לנו להיקשר ולמרות הרצון שלנו להיות נאהבים, קשה לנו לאהוב. ובכלל …..מה אנחנו יודעים על אהבה ?
גוף ידע מחקרי ההולך ומתרחב בתחומי הביולוגיה, הגנטיקה והפסיכולוגיה מראה, שהיכולת שלנו לייצר ולשמר מערכת יחסים משמעותית ולהיקשר לאדם אחר לאורך זמן, היא תוצר של הגנטיקה ושל החוויות שצברנו בחיים. מרכיבים של תורשה ושל סביבה מעצבים את הדנ"א הזוגי שלנו, כך שאנשים שונים מייצרים אהבות שונות.
לדוגמא, הגן להורמון האהבה שאחראי על ייצור ההורמון אוקסיטוצין שיוצר את הזוגיות ואת כל הקשרים שלנו בחיים, שונה ברמת הביטוי שלו אצל אנשים שונים, בזמנים שונים. אנשים שיש להם, לדוגמה, וריאציה גנטית מסוימת של הגן לקולטן לאוקסיטוצין, נמצאו כאמפתיים יותר, בעלי סיכוי גבוה יותר להישאר במערכת יחסים לטווח ארוך ושבני הזוג שלהם מאושרים יותר בזוגיות. בנוסף, הגנים שקשורים בהורמון האהבה מושפעים מאוד גם מגירויים מהסביבה. התחום החוקר את השפעת הסביבה על ביטוי של גנים נקרא אפיגנטיקה. למשל, ככל שחיבקו, ליטפו נישקו ודיברו אלינו ברוך, כאשר היינו תינוקות, נוצרו יותר קולטנים להורמון האהבה במוח ובגוף, ואנחנו גדלים להיות אנשים שמבטאים חיבה ומתקשרים דרך מגע ומצפים, שינהגו כך כלפינו במערכת היחסים.
חוויות הקשר הראשוני שלנו עם ההורים משפיעות מאוד על הדרך שבה אנחנו נקשרים לאחרים. האופן שבו ההורים התייחסנו למצוקות שלנו, העקביות בה הביעו חיבה, מידת החום והאהבה שהעניקו לנו, החיבור הרגשי שיצרו איתנו והאופן שבו הם סייעו לנו לעצב את היכולת העצמאית שלנו לווסת את הרגשות והחרדות שלנו. כל אלה, מעצבים את סגנון ההיקשרות שלנו ((Attachment style. סגנון ההיקשרות הוא האופן בו אנחנו מייצרים קשר רגשי עם אחרים ומהם מאפייני הקשר הזה. סגנון ההיקשרות שלנו נשאר איתנו לאורך כל החיים ומעצב לא רק את הקשר עם ההורים אלא גם את כל הקשרים הזוגיים שלנו במשך החיים. נהוג לחלק את סגנונות ההיקשרות לבטוח ול-בטוח, כאשר סגנון ההיקשרות הלא-בטוח מורכב מסגנון היקשרות נמנע, חרד-אמביוולנטי וסגנון היקשרות לא-מאורגן. הסגנון הלא-בטוח, מאופיין בקושי לנהל מערכות יחסים, בחשש תמידי מנטישה של בן-הזוג או מהתקרבות-יתר ותלותיות של האחרים בנו.

בנוסף, כל מערכות היחסים הזוגיות, שחווינו לאורך החיים, גם הן, משפיעות עלינו ברמה הביולוגית וגם ברמה הפסיכולוגית. התת-מודע שלנו מכיל זכרונות רבים של הקשרים שהיו לנו בעבר וכל הרגשות שחווינו, החיוביים והשליליים, יצרו במוחנו התניות חזקות, שאנחנו כלל לא מודעים אליהם. רגשות צורבים זכרונות, במודע ובתת-מודע, כדי שנתרחק ממה שעושה לנו רע ושנתקרב אל מה שעושה לנו טוב. אך לעיתים, נסיבות שונות, כמו חוויות קשות שהודחקו אל התת-מודע ולא עברו עיבוד משפיעות על הדרך בה אנחנו בוחרים בני זוג וגורמות לנו לחזור על שגיאות מהעבר ודפוסי מהעבר, בניסיון לא-מודע לתיקון.

מרכיב נוסף חשוב שמעצב את מערכות היחסים שאנחנו מייצרים, הוא מבנה האישיות שלנו. מודל חמשת התכונות הגדולות הוא מודל מקובל בתחום הפסיכולוגיה, לפיו קיימות חמש התכונות, שהן בעלות השפעה ניכרת על אישיותו של האדם ועל האופן שבו הוא מתנהג וניתן לאפיין את האישיות של האדם על ידי מציאת מיקומו בכל אחד מחמשת המימדים האלה. התכונות הן :
1. מוחצנות מול מופנמות
2. נועם הליכות וטוב-לב מול ציניות וגסות
3. מיקוד, אמינות ואחריות מול עצלנות ופיזור
4. יציבות רגשית ושליטה עצמית מול נוירוטיות חרדתיות וחששנות
5. פתיחות מחשבית, יצירתיות והתעניינות מול צרות-אופקים, שמרנות וקיבעון

על פי המחקרים, האנשים שמצליחים לייצר קשרים זוגיים יציבים ובריאים הם אלו שמדורגים גבוה ביציבות רגשית ובנועם הליכות ואנשים שמדורגים גבוה בנוירוטיות ציניות וגסות מתקשים לייצר מערכות יחסים בריאות. עוד נמצא כי באופן לא מפתיע ככל שבני זוג דומים יותר בחמש תכונות אלה, הסיכויים להצלחת הקשר עולים. השונים נמשכים אך הדומים בסוף הם אלה שנשארים לאורך זמן. יש בכך הגיון רב, אנשים בעלי מבנה אישיות דומה, מקבלים החלטות ופותרים בעיות באופן דומה החיים הרי הם רצף של החלטות ומסלול מכשולים של בעיות וקונפליקטים.
ד"ר הלן פישר, החוקרת את האנטומיה של האהבה, מתמקדת בכימיקלים ובהורמונים שקשורים באהבה כמו אוקסיטוצין, דופאמין, סרטונין וטסטוסטרון. פישר אספה נתונים על מאות אלפי נשים וגברים ועל פי המודל שהיא בנתה ישנם ארבעה סוגי אוהבים, ששונים זה מזה במידת ההשפעה של הכימיקלים השונים על הרגשות ועל ההתנהגות שלהם. ארבעת הסוגים לפי פישר הם : החוקר ההרפתקן שמושפע מדופאמין, הבונה השמרן שמושפע מסרוטונין, המנהל הרציונלי שמושפע מטסטוסטרון והמגשר האמפתי שמושפע מאוקסיטוצין ואסטרוגן. על פי פישר טיפוסים חוקרים נמשכים לחוקרים אחרים, בונים נמשכים בדרך כלל לבונים אחרים, וההמנהלים והמגשרים מוצאים את עצמם מתאהבים זה בזה שוב ושוב.
כל המרכיבים והמשתנים האלה ואחרים, משפיעים כולם על הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות בבחירת בני זוג ועל הדרך בה אנחנו בונים זוגיות.
כמה מכל זה אנחנו בכלל יודעים על עצמנו ? מי אנחנו ? מהו מבנה האישיות שלנו ? איזה כימיקל מוביל שולט בנו ? מהו סגנון ההיקשרות שלנו ? מהן החוויות שאנו נושאים עימנו שמשפיעות על קשרים עתידיים ?
הגיע הזמן שנדע מהו הדנ"א הזוגי שלנו. הידע האישי החשוב הזה יאפשר לנו להבין את עצמנו יותר לעומק, להיכנס אל נבכי התת-מודע שלנו, להפסיק לחזור על שגיאות העבר ולהזיק לעצמנו ולהתחיל לזמן לעצמנו את הזוגיות שאנחנו כל כך מייחלים לה ולהבין את המדע של האהבה.
השינוי מתחיל במודעות ובמידע!.
באמצעות השיטה, שפיתחו ד"ר ליאת יקיר, ביולוגית, מתמחה בגנטיקה, החוקרת את המדע של האהבה והרגשות וד"ר קרן אור-חן, פסיכולוגית בעלת דוקטורט בתחום קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, שמאפשרת ניתוח של דפוסי ההיקשרות הזוגית ובנייה של פרופיל אישיותי-זוגי אישי, בעזרת שאלונים, תוכלו לקבל מידע רב-ערך על הדנ"א הזוגי שלכם, כדי שתוכלו לייצר זוגיות מאושרת ובריאה.